בשמת-חזן-ספרים
שם איי הזהב בשמת חזן

שם איי הזהב

עריכה: חיים וייס
עריכה לשונית: אפרים חזן
עיצוב כריכה: תרצה שץ
הוצאה: פרדס

אסתר, אמנית ישראלית כבת ארבעים, חיה עם בנה ובן זוגה בניו יורק חיים מוגנים ומלאי הבטחה לכאורה לעתיד: לה וגם לו משרות מבטיחות, משפחות תומכות והם חולקים שמחות וצרות. אולם מתוך מוכרתו, הטבעית כמעט, של סיפור המסגרת הזה עולות אפשרויות אחרות ובלתי מוכרעות הטמונות בו. הבית בניו יורק הופך תחנת מוצא, מעין אי בים ממנו היא יוצאת למסעות אל עבר אפשרויות חיים אחרות בזמן ובמרחב. למעשה מתוך הרומן עולה כי אסתר היא בת בלי בית, מהגרת החשה בבית רק כאשר זה רחוק ובלתי מושג. כאמנית היא בוחנת כל הזמן אפשרויות קיום אחרות ומקבילות: עם דמויות נשיות קדומות בהן היא רואה מעין דמות אם, עם גברים אחרים עמם היא חווה לרגע בית ועם בני משפחתה הגרעינית החיים הרחק ממנה בישראל.
לאורך כל הרומן מלוות את הגיבורה, כמעין מקהלה יוונית, רוחותיהם פורעות הסדרים של בני ובנות משפחה שעברו מן העולם, ומשמשות כמעין מראה או הד למשאלותיה, חרדותיה ותשוקותיה.
בספר זה נוטלת על עצמה בשמת חזן את אחת המשימות הקשות שיש: היומיום על שמחותיו ותלאותיו. "שם איי הזהב" מציע מסע מלא ערגה, חמלה וסקרנות אל עולמה הפנימי של אשה צעירה המבקשת בה בעת לשנות את כל עולמה מבלי לשנות בו דבר. זהו ספר מלא דמיון המודע לכך כי חיים שלא נחיו כוחם אינו נופל מאלו שנחיו.

מים הפוכים

מים הפוכים

עריכה: דנה אולמרט
עריכה לשונית: מירי צפריר
על העטיפה: הנשים הבלתי נראות, בטי אלכסנדר
הוצאה: הקיבוץ המאוחד/ ספרית פועלים

עלילת 'מים הפוכים' מגוללת את סיפוריהן של חמש נשים, שקשורות ביניהן בקשרי משפחה וחברות. היא סובבת סביב יום נישואיו השניים של אודי, בנה של שרה, לחברתו מירב. אשתו הראשונה, הלה, מתלבטת האם להזהיר את מירב מפני צד אלים ומוסווה שנתגלה לה באודי אחרי החתונה. את לבטיה היא חולקת עם חנוך, שחי בארץ אחרת. ההתכתבות היומיומית עמו באימייל מאפשרת לה להרהר על הסיבות שהניעו אותה לדבוק בקשר זוגי הרסני ומשפיל. "אני יודעת שזה קצת גרוטסקי אבל גם אני, גם אם בעקיפין, הייתי קורבן של השואה", היא כותבת באחד האימיילים, ומרמזת ליחסים בין אודי לבין הוריו, ששניהם ניצולי שואה. "אני נזכרת בחיים איתם. עם היטלר בקצה הסקלה הרי לא נשאר מקום לפרטים. מה קורה ליום-יום, שריטה בברך, כישלון במבחן, סלט אבוקדו, כפתור, אפילו לרצות למות אי-אפשר. למה מה, באיזו זכות?"
ליהי, אמה הדכאונית של מירב, מקווה שהחתונה כלל לא תצא אל הפועל, וככל שהעלילה מתקדמת נדמה כי עצם קיומה של החתונה אכן מוטל בספק.
הדמויות ב'מים הפוכים' עסוקות בשגרת חייהן ובפענוח הסיפור הפרטי שלהן. עם זאת, דרך כל אחת מהן מסופר מחדש גם סיפורן של הדמויות האחרות. כך נטווית רשת מסועפת של קשרים וזיקות בין היחסים הזוגיים והמשפחתיים של הדמויות לבין המוסכמות והקלישאות של החברה הישראלית בת-זמננו.
'מים הפוכים' הוא ספר הנוגע בחומרים טעונים ונפיצים והוא עושה זאת באומץ וברגישות המכמירים את הלב, ובשפה אמינה, רהוטה וגמישה.